אופרייט ליס בע"מ נ' נהב ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע לש תאונת דרכים בה היה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבע 1 מבוטח ביטוח חבות כלפי צד ג' אצל הנתבעת 2.

על פי כתב התביעה התאונה אירעה בצומת מרומזר, כאשר נהגת רכב התובעת הגיעה לצומת, כשבכוונתה לפנות שמאלה, ,הבחינה כי הצבע של הרמזור המסדיר את נסיעתה שמאלה דולק אדום, על כן עצרה והמתינה להתחלפות האור לפניה שמאלה לירוק, ומשנדלק האור הירוק לפניה שמאלה,החלה נהגת רכב התובעת פונה שמאלה.באותה עת, רכב נהוג בידי הנתבע 1 אשר נסע בכביש החוצה משמאל לימין כיוון נסיעת עדת התביעה הניסה לחצות את הצומת כאשר האור לפניו אדום, נכנס לצומת, ופגע ברכבה של התובעת בדופן שמאל.

לגרסת ההגנה , נהג נתבע 1 את רכבו התקרב לצומת, ועמד לחצות אותו , אלא שברגע שהוא בקש לחצות את הצומת, זינק רכב נהוג בידי עדת התביעה אל הצומת, חסם את דרכו וגרם להתנגשות.

מטעם הצדדים העידו רק שני הנהגים המעורבים, ותמצית גרסת בעלי הדין נלקחה מעדותם של הנהגים .

על כן השאלה היחידה בתיק זה , היא מי משני הנהגים נכנס לצומת באור ירוק, וני נכנס כאשר אין לו אור ירוק מלפניו.

החלטתי כי הנתבע נכנס לצומת , על אף קיומו של אור שאינו ירוק בכיוון הנסיעה שלו, שעה שעדת התביעה אכן נכנסה לצומת לאחר שנדלק האור היורק כיונה .

א- עדת התביעה הגיעה לצומת ועצרה את רכבה בגלל שהיה אדום לפניה . העובדה כי עדת התביעה עצרה בטרם נכנסה לצומת , מקבלת חיזוק מגרסתו של הנתבע כי הרכב של עדת התביעה זינק לתוך הצומת . הוא אמר שהרכב זינק, ולא אמר כי הרכב נכנס בנסיעה שוטפת. אם זינק , אזי היה בעצירה .

הסבירות כי רכב העומד לפני כניסה לצומת בגלל אור אדום, למרות זאת ובכל זאת, יחליט נהגו להיכנס לצומת במודע באור אדום , היא נמוכה מאד עד אפסית. הרי עדת התביעה עצרה לפני כניסה לצומת בגלל אור אדום , האם יש הגיון בכך שעל אף זאת היא תחליט להיכנס לצומת באדום . הסיכוי הינו אפסי לעומד הסיכוי שרכב הנוסע בנסיעה שוטפת, ייכנס לצומת אחרי סיום האור הירוק שלו .

ב- עד ההגנה הנתבע, כאשר העדי על אודות התאונה , באופן ספונטני, ולפני שבאי כוח הצדדים התחילו לחקור אותו, זה בחקירה ראשית וזה בחקירה נגידת, לא טען כי הגיע לצומת , ראה אור ירוק ואז החליט להמשיך לנסוע , הוא אל הזכיר את הרמזור ולא את הצבע שבו. רק בחקירה הנגדית, "זכר" לציין כי האור לפניו היה ירוק. הדבר מחליש את גרסתו.

ג- הנתבע העיד , לאחר שנשאל פעמיים , ( בטענה שלא הבין את השאלה ) כי הוא לא ראה אור אדום או צהוב מתחלף בהתקרבו לצומת, לכ הזמן ראה ירוק, יש בכך משום אינדיקציה לכך כי הנתבע הגיע לצומת בסיום או לקראת סיום האר הירוק בכיוונו. ואם נצא מתוך הנחה כי אין אפשרות ששני כלי הרכב , בהיות דרכיהם מצטלבות- יקבלו אור ירוק ביחד, הרי שסדר מופע הרמזור חייב להיות כזה שאחרי שהירוק של הנתבע מסתיים, תקבל עדת התביעה אור ירוק , אחרי אדום שהיה לה . מכלול הנסיבות מובילות למסקנה כי אכן עדת התביעה עמדה באדום, בזמן שהיה לרכבים החוצים מכיוון הנתבע , ירוק, ואז התחלף הרמזור, היא קבלה ירוק ואלה הבאים מכיוון הנתבע אדום .

ד- הנתבע בעצמו כשנשאל מדוע לא הביא מי מאלה שהיו איתו ברכב להעיד על גרסתו, טען כי הם לא ראו את הרמזור, כי כולם צחקו. קשה להעלות על הדעת שכול אלה שברכב התבדחו וצחקו, ואילו הנתבע נשאר אדיש. ככל הנראה , גם הוא היה "עסוק" בצחוקים של החברה' ולא התרכז בכביש .

על סמך כל אלה, אניס בור כי יש להעדיף את גרסתה של עדת התביעה ע זו של הנתבע, ולקבע כי היא נכנסה לצומת בירוק, הנתבע באדום .

יחד עם זאת, רכבו ל הנתבע ,יש להניח נכנס לצומת לפני עדת התביעה . שכן המרחק אותו עברה עדת התביעה מקו העצירה עד למקום ההתנגשות קצר יותר מזה שעבר הנתבע 1, אשר עבר את המרחק בין קו העצירה שלו לפני כניסה לצומת, עד לנתיב הימני של הרכבים הבאים משמאלו, ואת הנתיב השמאלי מאותו כיוון, והיגע למקום התאונה .

אילו עדת התביעה הייתה בוחנת את הצומת תוך הסתכלות שמלאה לפני כניסה לצומת, סביר להניח שהייתה מבחינה בו . מה גם שמהירות נסיעתה התחלתית, ויכלה לבלום את רבה על אתר ברגע שהייתה רואה אותו .

משלא עשתה כן,נושאת היא באחריות משותפת עם הנתבע לתאונה .

הייתי מחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהיגם, כך שהנתבע ישאל ב 75% ממנה אילו על עדת התביעה תוטל רשלנות תרמת בשיעור של 25 % .

הנזק.

על פי חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה , נגרם לתובעת נזק כולל של 12862 ₪ כולל נזק ישיר, ירידת ערך מסחרית לרכב, ושכ"ט שמאי .

לא הייתה מחלוקת על גובה הנזק.